המכללה האקדמית הדסה ירושלים קיימה יום ירוק ביום ג' .2010 23.11
היום הוקדש לפעילות בנושא איכות הסביבה במכללה
המכללה האקדמית הדסה ירושלים בשיתוף ארגון "מגמה ירוקה" קיימה יום ירוק במטרה להגביר את המודעות לאיכות הסביבה. היום התקיים ביום שלישי ה- 23.11.2010 בין השעות 10:00-16:00 ברחבת אולם זקס וברחבה שליד מרכז המשאבים והמידע.
"היום הירוק" הוא מיזם המבקש לתת מקום לפעילויות המביאות בחשבון את נושאי האחריות הסביבתית. מכללת הדסה שקיבלה השנה את אות "הקמפוס הירוק" מטעם השר לאיכות הסביבה, ומקיימת את החוג היחיד בארץ למדעי בריאות הסביבה, ממשיכה גם בשנת הלימודים הנוכחית ליצור מגוון עשיר של פרויקטים שונים בתחום הסביבה וממשיכה את מסורת "היום הירוק" בכדי להגביר את המודעות לאיכות הסביבה.
במסגרת האירוע, הוצבו ברחבת הקמפוס דוכנים שונים כגון: דוכני הסברה ומכירת מוצרים "סביבתיים" ודוכן מכירת צמחים המופעל ע"י משתקמים במסגרת פעילות של ארגון "חזון פתיה". כמו כן הוקרנו במהלך כל היום סרטונים בנושאים סביבתיים.
במהלך הערב הוקרן הסרט "הבית" (סרט סביבתי, כמובן) באולם גוטסמן, במסגרת "מועדון הסרט הטוב". חברי מגמה ירוקה במכללת הדסה החליטו למסד את הקרנות הסרטים הסביבתיים אחת לשבועיים, דבר אשר יכול לתרום למעורבות הסטודנטים והציבור הרחב בתחום הגנת הסביבה.
http://www.hadassah.ac.il/main.html
יום ראשון, 28 בנובמבר 2010
פרופסור נאוה בן צבי האישיות האקדמאית היחידה מישראל שהוזמנה על ידי האו"ם
פרופסור נאוה בן צבי האישיות האקדמאית היחידה מישראל שהוזמנה על ידי האו"ם
נשיאת המכללה האקדמית הדסה ירושלים, פרופ' נאווה בן צבי, הייתה האישיות האקדמאית הישראלית היחידה אשר הוזמנה ליטול חלק ביוזמת החינוך הבין לאומית של האו"ם המכונה "Academic Impact"
נשיאת המכללה האקדמית הדסה ירושלים, פרופ' נאווה בן צבי, הייתה האישיות האקדמאית הישראלית היחידה אשר הוזמנה לניו יורק ליטול חלק ביוזמה הבין לאומית של האומות המאוחדות המכונה "Academic Impact".
לצידה של בן צבי היו נוכחים ראשי אוניברסיטאות ומכללות נבחרות אחרים ממקומות שונים בעולם, לרבות ממדינות המזרח התיכון.
מטרתה של התוכנית הגלובלית החדשה, אשר הינה פרי יוזמתו של מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, היא ליישר קו בין המוסדות הנבחרים להשכלה גבוהה לבין האו"ם בכל הנוגע לתמיכה אקטיבית בעקרונות של זכויות אדם, אוריינות, קיימות ופתרון סכסוכים. תכנית הלימודים של החוג למדעי בריאות הסביבה של מכללת הדסה, הכוללת מחקרים בנושאים כגון שמירת איכות המים לשתיה, השבת שפכים, טיפולים סניטריים, השלכות שינויי מזג האוויר ומחקרי זיהום האוויר, זכתה לשבחים ולהכרה בין לאומיים.
בפנותה לאסיפה הבין לאומית, הדגישה בן צבי את הצורך שמוסדות להשכלה גבוהה יכשירו ויחנכו ציבור מקצועי ומיומן בנושאים אלה וציינה את היוזמות פורצות הדרך הננקטות על ידי מכללת הדסה והמגשימות את המטרות שבבסיס תכנית האו"ם Academic Impact"".
פרופ' נאוה בן-צבי PhD בכימיה והיא פרופסור מן המניין של האוניברסיטה העברית. היום משמשת פרופסור בן-צבי כנשיאת מכללת הדסה בירושלים, המהווה דוגמה ומופת למצוינות, מצוינות שהושגה באמצעות עבודת צוות של הנשיאה, חברי הסגל, הסטודנטים ועובדיה.
פרופ' בן-צבי שמשה יושבת ראש של ועדות וגופים מנהלים בנושאי חינוך בארץ, והיא נבחרה בתור עמיתה (Fellow) של האגודה האמריקנית לקידום המדע ב- 2003. היא חקרה, כתבה, פיתחה ופרסמה מאמרים רבים, ספרים, ספרי לימוד וערכות למידה. לאחרונה, היא מוליכה "טרסט מוחות" בנושאי מנהיגות נשית באקדמיה בתחומי הרפואה והבריאות. מאז מונתה לנשיאה, פרופ' בן צבי הביאה לגידול של עשרות אחוזים במכללת הדסה, ונבחרה להדליק את המשואה בטקס המסורתי בהר הרצל שהתקיים ביום העצמאות ה- 59 למדינת ישראל.
http://www.hadassah.ac.il/main.html
נשיאת המכללה האקדמית הדסה ירושלים, פרופ' נאווה בן צבי, הייתה האישיות האקדמאית הישראלית היחידה אשר הוזמנה ליטול חלק ביוזמת החינוך הבין לאומית של האו"ם המכונה "Academic Impact"
נשיאת המכללה האקדמית הדסה ירושלים, פרופ' נאווה בן צבי, הייתה האישיות האקדמאית הישראלית היחידה אשר הוזמנה לניו יורק ליטול חלק ביוזמה הבין לאומית של האומות המאוחדות המכונה "Academic Impact".
לצידה של בן צבי היו נוכחים ראשי אוניברסיטאות ומכללות נבחרות אחרים ממקומות שונים בעולם, לרבות ממדינות המזרח התיכון.
מטרתה של התוכנית הגלובלית החדשה, אשר הינה פרי יוזמתו של מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, היא ליישר קו בין המוסדות הנבחרים להשכלה גבוהה לבין האו"ם בכל הנוגע לתמיכה אקטיבית בעקרונות של זכויות אדם, אוריינות, קיימות ופתרון סכסוכים. תכנית הלימודים של החוג למדעי בריאות הסביבה של מכללת הדסה, הכוללת מחקרים בנושאים כגון שמירת איכות המים לשתיה, השבת שפכים, טיפולים סניטריים, השלכות שינויי מזג האוויר ומחקרי זיהום האוויר, זכתה לשבחים ולהכרה בין לאומיים.
בפנותה לאסיפה הבין לאומית, הדגישה בן צבי את הצורך שמוסדות להשכלה גבוהה יכשירו ויחנכו ציבור מקצועי ומיומן בנושאים אלה וציינה את היוזמות פורצות הדרך הננקטות על ידי מכללת הדסה והמגשימות את המטרות שבבסיס תכנית האו"ם Academic Impact"".
פרופ' נאוה בן-צבי PhD בכימיה והיא פרופסור מן המניין של האוניברסיטה העברית. היום משמשת פרופסור בן-צבי כנשיאת מכללת הדסה בירושלים, המהווה דוגמה ומופת למצוינות, מצוינות שהושגה באמצעות עבודת צוות של הנשיאה, חברי הסגל, הסטודנטים ועובדיה.
פרופ' בן-צבי שמשה יושבת ראש של ועדות וגופים מנהלים בנושאי חינוך בארץ, והיא נבחרה בתור עמיתה (Fellow) של האגודה האמריקנית לקידום המדע ב- 2003. היא חקרה, כתבה, פיתחה ופרסמה מאמרים רבים, ספרים, ספרי לימוד וערכות למידה. לאחרונה, היא מוליכה "טרסט מוחות" בנושאי מנהיגות נשית באקדמיה בתחומי הרפואה והבריאות. מאז מונתה לנשיאה, פרופ' בן צבי הביאה לגידול של עשרות אחוזים במכללת הדסה, ונבחרה להדליק את המשואה בטקס המסורתי בהר הרצל שהתקיים ביום העצמאות ה- 59 למדינת ישראל.
http://www.hadassah.ac.il/main.html
יום ראשון, 21 בנובמבר 2010
כנס 2010 למודעות לגמגום
המכללה האקדמית הדסה ירושלים אירחה את כנס 2010 למודעות לגמגום
המכללה האקדמית הדסה ירושלים אירחה השנה את הכנס השנתי למודעות לגמגום, שנערך ב-10.11. הכנס השנתי הוא חלק מפעילות ארגון אמב"י (ארגון המגמגמים בישראל) הנערך במקביל לפעילויות היום הבינלאומי למודעות לגמגום, של ארגון ISA (Stutterin Association International). הכנס נעשה בשיתוף החוג להפרעות בתקשורת במכללת הדסה והמכון לאודיולוגיה והפרעות בתקשורת של המרכז הרפואי הדסה עין כרם.
גמגום הוא תוצר רב-גורמי של מרכיבים מולדים ומרכיבים סביבתיים. כאחד אחוז מהאוכולסיה בארץ בעלת גמגום. הגמגום אינו בהכרח אחיד כל הזמן ויכולה להיות תנודתיות בתקופות שונות ובמצבי דיבור שונים. הוא יכול להיווצר מחוסר תיאום שרירי מוטורי ורגשי. אפיונו הוא על ידי אחד או יותר מתופעות הדיבור כגון; חזרות, הארכות, לחץ יתר באברי הדיבור, עצירות, חסימות, הוספות, ותנועות לוואי, וקשור גם לתדירות הופעת חוסר השטף, להיות הדיבור מאמץ, להשפעה רגשית על הדובר, ולהפרעה בתקשורת של הדובר.
הגמגום הנפוץ ביותר מתחיל בילדות, לראשונה מופיע הגמגום בדרך כלל בגילאי 2-5, אך יכול להתחיל גם בגילאים צעירים יותר ולעיתים רחוקות בגילאים מאוחרים יותר כאשר בגילאים אלו הוא ממקור נוירולוגי וממקור פסיכולוגי.
כיום קיימים טיפולים שונים בגמגום, השיטה מותאמת אישית לכל מטופל, ויכולה להיות יחידנית או קבוצתית. יש חשיבות רבה במתן כלים להורים לעידוד תקשורת טובה. "חשוב ורצוי לטפל בגיל צעיר סמוך לתחילת הגמגום, לפני שהגמגום מתקבע" אומרת ד"ר כהתיה אדלמן, קלינאית תקשורת שמרצה על אבחון וטיפול בגמגום במכללת הדסה, "לא כדאי לחכות חודשים ארוכים לראות אם הגמגום יחלוף לבד, אלא חשוב שההורים יקבלו הדרכה מוקדם. כך ניתן להגביר את הסיכויים שהגמגום לא יחמיר ואף יחלוף, ושהילד יתקשר באופן חופשי". עם זאת, אפשר לטפל בכל גיל שהמטופל מעוניין בטיפול.
ד"ר כהתיה אדלמן אומרת כי אין אפשרות להבטיח ריפוי מלא מגמגום, אך בטיפול מקנים כלים לשיפור השטף והתקשורת לאורך זמן, תהליך השיפור יכול לדרוש הרבה תרגול ויישום. במסגרת הכנס שנערך בירושלים ירצו אנשי מקצוע בתחום הפרעות בתקשורת, ויתקיימו מפגשי אימון עם מאמנות אישיות מחברת תות תקשורת ותוצאות, במות קטנות הפקת תיאטרון תוצרת אמב" ובמה פתוחה לתרגל ולהתאמן על נאום בפני הקהל הרחב.
לפרטים נוספים על המכללה -
http://www.hadassah.ac.il/main.html
המכללה האקדמית הדסה ירושלים אירחה השנה את הכנס השנתי למודעות לגמגום, שנערך ב-10.11. הכנס השנתי הוא חלק מפעילות ארגון אמב"י (ארגון המגמגמים בישראל) הנערך במקביל לפעילויות היום הבינלאומי למודעות לגמגום, של ארגון ISA (Stutterin Association International). הכנס נעשה בשיתוף החוג להפרעות בתקשורת במכללת הדסה והמכון לאודיולוגיה והפרעות בתקשורת של המרכז הרפואי הדסה עין כרם.
גמגום הוא תוצר רב-גורמי של מרכיבים מולדים ומרכיבים סביבתיים. כאחד אחוז מהאוכולסיה בארץ בעלת גמגום. הגמגום אינו בהכרח אחיד כל הזמן ויכולה להיות תנודתיות בתקופות שונות ובמצבי דיבור שונים. הוא יכול להיווצר מחוסר תיאום שרירי מוטורי ורגשי. אפיונו הוא על ידי אחד או יותר מתופעות הדיבור כגון; חזרות, הארכות, לחץ יתר באברי הדיבור, עצירות, חסימות, הוספות, ותנועות לוואי, וקשור גם לתדירות הופעת חוסר השטף, להיות הדיבור מאמץ, להשפעה רגשית על הדובר, ולהפרעה בתקשורת של הדובר.
הגמגום הנפוץ ביותר מתחיל בילדות, לראשונה מופיע הגמגום בדרך כלל בגילאי 2-5, אך יכול להתחיל גם בגילאים צעירים יותר ולעיתים רחוקות בגילאים מאוחרים יותר כאשר בגילאים אלו הוא ממקור נוירולוגי וממקור פסיכולוגי.
כיום קיימים טיפולים שונים בגמגום, השיטה מותאמת אישית לכל מטופל, ויכולה להיות יחידנית או קבוצתית. יש חשיבות רבה במתן כלים להורים לעידוד תקשורת טובה. "חשוב ורצוי לטפל בגיל צעיר סמוך לתחילת הגמגום, לפני שהגמגום מתקבע" אומרת ד"ר כהתיה אדלמן, קלינאית תקשורת שמרצה על אבחון וטיפול בגמגום במכללת הדסה, "לא כדאי לחכות חודשים ארוכים לראות אם הגמגום יחלוף לבד, אלא חשוב שההורים יקבלו הדרכה מוקדם. כך ניתן להגביר את הסיכויים שהגמגום לא יחמיר ואף יחלוף, ושהילד יתקשר באופן חופשי". עם זאת, אפשר לטפל בכל גיל שהמטופל מעוניין בטיפול.
ד"ר כהתיה אדלמן אומרת כי אין אפשרות להבטיח ריפוי מלא מגמגום, אך בטיפול מקנים כלים לשיפור השטף והתקשורת לאורך זמן, תהליך השיפור יכול לדרוש הרבה תרגול ויישום. במסגרת הכנס שנערך בירושלים ירצו אנשי מקצוע בתחום הפרעות בתקשורת, ויתקיימו מפגשי אימון עם מאמנות אישיות מחברת תות תקשורת ותוצאות, במות קטנות הפקת תיאטרון תוצרת אמב" ובמה פתוחה לתרגל ולהתאמן על נאום בפני הקהל הרחב.
לפרטים נוספים על המכללה -
http://www.hadassah.ac.il/main.html
יום שני, 8 בנובמבר 2010
תערוכת צילום חדשה במכללה האקדמית הדסה ירושלים -
תערוכת צילום חדשה במכללה האקדמית הדסה ירושלים -
שמעון לב / ביו(גיאו)גרפיה מחקר צילומי בן שלושה עשורים של הנוף הישראלי אוצר: יוסי גלנטי
התערוכה תפתח ביום ד' 24.11.2010 בשעה 18:00בגלריה לצילום בחוג לתקשורת צילומית, מכללת הדסה.
האמן והצלם שמעון לב מציג דימויים המייצגים כשלושה עשורים של מחקר צילומי. במחקר זה בוחן לב את מראה הנוף הישראלי. העבודות מעלות שאלות הנוגעות באופני עיצוב וייצוג הנוף ובאתיקה של הזיכרון בנוף.
לב מתבונן בנוף ובדרכים בהן הוא משתמר מצד אחד, אך מושכח מצד שני, כחלק ממאבק מתמשך, גלוי וסמוי על הזיכרון בנוף הארץ. היקף העבודה מעיד על בדיקה מעמיקה, כך שלעתים נראה כאילו עניינו של האמן הוא לא רק באובייקט המצולם ואופן ייצוגו החזותי, אלא במחשבה על הצילום כמכשיר מתווך לרעיונות וחוויות. הצילום מקבל מעמד של חוש שישי המאפשר הכלה של מנעד רחב ומרובה רבדים של מידע.
נקודת המוצא של לב היא אישית ושואפת להשתחרר מהגדרות פוליטיות נוקשות המקובלות בשיח הציבורי. העיסוק בנוף ובאובייקטים הנמצאים בו הוא מסע בנוף הישראלי כמו גם מסע ביוגראפי במקומות מוגדרים.במובן זה עבודותיו מהוות "ביו-גיאוגרפיה" מצולמת העולה מאירועים מעברו של הצלם ומבקשת להגדיר את זהותו. מצב זה מאפשר ללב להתייחס במקביל למספר רב של מוקדי נוף היסטוריים לאומיים (עיר דוד) ואתרים פרטיים (המקום בו איבד קרוב משפחה או אתר מילואים בלבנון) ולהפגיש אותם תוך שימוש בשפה חזותית רב תחבירית. כך למשל ניתן לבחון במבט רציף אחד את צילומי מתקני האימונים של צה"ל (לכיש אל פאוקה) אל מול צילומים של מעברה שננטשה, לצד מפה טופוגרפית בה לב מתערב ומשאיר את רישומו.
שמעון לב
צלם ואמן ויזואלי רב תחומי העוסק גם מחקר אקדמי, כתיבה וספרות. חבר בקבוצת "אגריפס 12" בירושלים. יליד ירושלים 1962. בוגר מכללת הדסה במחלקה לצילום. בוגר האוניברסיטה במחלקה ללימודי הודו, תואר שני במסלול מחקרי בתכנית אישית בהצטיינות. מלמד צילום במסגרות שונות, פרסם מספר ספרים ומאמרים רבים, עבודותיו פורסמו בספרים רבים, ועבודותיו נמצאות במוזיאונים ובאוספים פרטיים בארץ ובעולם. הציג מעל 10 תערוכות והשתתף בלמעלה מארבעים תערוכות קבוצתיות.
הגלריה לצילום בחוג לתקשורת צילומית, מכללת הדסה 2010
התערוכה תוצג בין התאריכים 24.11.2010 –30.12.2010
שעות פתיחה: א-ה 10:00-18:00
המכללה האקדמית הדסה, רח' הנביאים 37, ירושלים
טלפון החוג לתקשורת צילומית: 02-6291950, Shiron@hadassah.ac.il
http://www.hadassah.ac.il/main.html
שמעון לב / ביו(גיאו)גרפיה מחקר צילומי בן שלושה עשורים של הנוף הישראלי אוצר: יוסי גלנטי
התערוכה תפתח ביום ד' 24.11.2010 בשעה 18:00בגלריה לצילום בחוג לתקשורת צילומית, מכללת הדסה.
האמן והצלם שמעון לב מציג דימויים המייצגים כשלושה עשורים של מחקר צילומי. במחקר זה בוחן לב את מראה הנוף הישראלי. העבודות מעלות שאלות הנוגעות באופני עיצוב וייצוג הנוף ובאתיקה של הזיכרון בנוף.
לב מתבונן בנוף ובדרכים בהן הוא משתמר מצד אחד, אך מושכח מצד שני, כחלק ממאבק מתמשך, גלוי וסמוי על הזיכרון בנוף הארץ. היקף העבודה מעיד על בדיקה מעמיקה, כך שלעתים נראה כאילו עניינו של האמן הוא לא רק באובייקט המצולם ואופן ייצוגו החזותי, אלא במחשבה על הצילום כמכשיר מתווך לרעיונות וחוויות. הצילום מקבל מעמד של חוש שישי המאפשר הכלה של מנעד רחב ומרובה רבדים של מידע.
נקודת המוצא של לב היא אישית ושואפת להשתחרר מהגדרות פוליטיות נוקשות המקובלות בשיח הציבורי. העיסוק בנוף ובאובייקטים הנמצאים בו הוא מסע בנוף הישראלי כמו גם מסע ביוגראפי במקומות מוגדרים.במובן זה עבודותיו מהוות "ביו-גיאוגרפיה" מצולמת העולה מאירועים מעברו של הצלם ומבקשת להגדיר את זהותו. מצב זה מאפשר ללב להתייחס במקביל למספר רב של מוקדי נוף היסטוריים לאומיים (עיר דוד) ואתרים פרטיים (המקום בו איבד קרוב משפחה או אתר מילואים בלבנון) ולהפגיש אותם תוך שימוש בשפה חזותית רב תחבירית. כך למשל ניתן לבחון במבט רציף אחד את צילומי מתקני האימונים של צה"ל (לכיש אל פאוקה) אל מול צילומים של מעברה שננטשה, לצד מפה טופוגרפית בה לב מתערב ומשאיר את רישומו.
שמעון לב
צלם ואמן ויזואלי רב תחומי העוסק גם מחקר אקדמי, כתיבה וספרות. חבר בקבוצת "אגריפס 12" בירושלים. יליד ירושלים 1962. בוגר מכללת הדסה במחלקה לצילום. בוגר האוניברסיטה במחלקה ללימודי הודו, תואר שני במסלול מחקרי בתכנית אישית בהצטיינות. מלמד צילום במסגרות שונות, פרסם מספר ספרים ומאמרים רבים, עבודותיו פורסמו בספרים רבים, ועבודותיו נמצאות במוזיאונים ובאוספים פרטיים בארץ ובעולם. הציג מעל 10 תערוכות והשתתף בלמעלה מארבעים תערוכות קבוצתיות.
הגלריה לצילום בחוג לתקשורת צילומית, מכללת הדסה 2010
התערוכה תוצג בין התאריכים 24.11.2010 –30.12.2010
שעות פתיחה: א-ה 10:00-18:00
המכללה האקדמית הדסה, רח' הנביאים 37, ירושלים
טלפון החוג לתקשורת צילומית: 02-6291950, Shiron@hadassah.ac.il
http://www.hadassah.ac.il/main.html
הירשם ל-
רשומות (Atom)
החוג למדעי המחשב
